<h1>ספר החינוך מצוה קס"ה</h1>
<h2>דף סז.</h2>
שלא לאכול מן השרצים המתהוים מן העפושים אף על פי שאינן מין ידוע ולא יתהוה מזכר ונקבה, שנאמר [ויקרא י"א] ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ. ולשון סיפרא, השרץ הרומש על הארץ אף על פי שאינו פרה ורבה. וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה כי בשרץ הנולד מזכר ונקבה נאמר שורץ, ואשר הוא נעשה מן העיפוש נאמר עליו רומש. והרמב"ן זכרונו לברכה הקשה עליו מן המקרא דכתיב, וכתב כי בכולן יאמר רומש ושרץ. השורש ידוע. דיניה קצרים, שכל פרטיה יכנסו בכלל אחד שנאסרו לנו כל שרצי העפושים שבעולם הרומשים בארץ חוץ משרצי עפושי הפירות שנעשו שם אחר שנעקרו, ושרצי עפושי המים שבכלים, הכל כמו שאמרנו למעלה [מצוה קס"ג]. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה ואכל בריה מכל העפושים שבאשפות ובכל המקומות אפילו קטנה שבקטנות, מכיון שאכלה והיא שלמה לוקה עליה, ואם אינה שלימה שיעורה בכזית, כמו שאמרנו.
